שנת יציאה: 1973

כוורת היא להקת רוק ישראלית שהוקמה בשנת 1973, והורכבה מדני סנדרסון (שכתב והלחין את רוב שיריה), גידי גוב, יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק, מאיר פניגשטיין, אפרים שמיר ויוני רכטר.

הלהקה, שהתאפיינה בסגנון רוק מלודי עשיר בהומור נונסנס ובשילוב מערכונים, זכתה להצלחה מסחרית גדולה ואף למעמד פולחני. היא פעלה עד 1976 והוציאה שלושה אלבומי אולפן: "סיפורי פוגי", "פוגי בפיתה" ו"צפוף באוזן". לאחר פירוק הלהקה המשיכו חבריה לקריירות עצמאיות והוציאו אלבומי סולו משלהם. סנדרסון וגוב המשיכו לשתף פעולה בלהקות גזוז ודודה.

על האלבום:

בפברואר 1973 החלו חברי ההרכב בחזרות לקראת המופע "סיפורי פוגי". במרץ באותה שנה הקליטו שני שירים ראשונים באולפני קולינור: "שירות עצמי" ו"לא ידענו מה לעשות". שניהם יצאו על גבי תקליט שדרים באפריל של אותה שנה, ולא זכו להצלחה או להתעניינות של מפיקים וחברות תקליטים. חברי הלהקה פנו לחברת ההפקות "הגר" של אריק איינשטיין וצבי שיסל, אך אלו החליטו שהלהקה אינה מתאימה להם.

ביום העצמאות תשל"ג נערך פסטיבל הזמר והפזמון, שבו התמודדו באותה שנה שניים מחברי הלהקה: גידי גוב, ששר את השיר "יעלה ויבוא", ואפרים שמיר, ששר עם ירדנה ארזי וחנן יובל את השיר "ליל חניה". מטרתם העיקרית הייתה למשוך את תשומת ליבם של מפיקים למען קידומה של הלהקה. במהלך הפסטיבל יצר המפיק אברהם דשא (פשנל) קשר עם גוב, ואחר כך עם הלהקה כולה. חברי הלהקה השמיעו לפשנל את השיר "פה קבור הכלב", והוא מצידו התלהב וציין שלדעתו מדובר בחומר המוזיקלי הטוב ביותר ששמע מאז שעבד עם להקת התרנגולים. הוא הסכים להחתימם על חוזה הקלטות, בתנאי שיוותרו על המבנה השאפתני של אופרת הרוק לטובת תוכנית רגילה שתורכב משירים ומערכונים. דרישתו של פשנל הביאה למחלוקת בין חברי הלהקה, ואחדים מהם התעקשו על שימורה של האופרה. לבסוף נעתרו חברי הלהקה לבקשתו, ובהשפעת המבנה של תוכניות להקת הנח"ל, שכללו שירים ומערכונים, כתבו סנדרסון וגוב מערכונים קצרים שיצרו קשר בין השירים.

לאחר תקופה של חזרות על המופע החדש ערכו חברי הלהקה ב־7 ביוני 1973 הופעת הרצה בבית המורה בתל אביב. ההופעה זכתה לביקורות חיוביות, ולאחריה נערכה ב־14 ביוני עוד הופעת ניסיון בבית העם שברשפון. ב־15 ביוני נערכה הופעת הבכורה הרשמית של המופע "סיפורי פוגי", שהתבסס על שילוב בין שירים ומערכונים מפינות פוגי בתוכנית "ממנו אלייך" ומאופרות הרוק שתוכננו. הופעה זו לא התקבלה באהדה בקרב הקהל, ורבים מהצופים עזבו במהלכה. גם ההופעות האחרות בחודש הראשון של המופע לא זכו להצלחה רבה. המפנה הגיע לאחר כמה שבועות, כששודרה במבט לחדשות כתבה על הלהקה ובה הושמע השיר "פה קבור הכלב". כתבה זו הביאה לחשיפה רבה ללהקה, וחבריה החלו להופיע בתדירות של כשלושים הופעות בחודש.

במקביל להופעות, החלו חברי כוורת בהקלטת שירים לקראת אלבום הבכורה של הלהקה, באולפני טריטון של טומי פרידמן. ההקלטות נמשכו עד סוף ספטמבר 1973. ביוני 1973 התפרסם תקליט השדרים "פה קבור הכלב". השיר צעד שבועות אחדים במצעד הפזמונים השבועי של גלי צה"ל, אך גם הוא לא זכה להצלחה רבה. לעומת זאת, שני תקליטי השדרים שיצאו אחריו, "המגפיים של ברוך" ו"שיר המכולת", היו להיטים גדולים והגיעו למקום הראשון במצעדי הפזמונים של גלי צה"ל ושל קול ישראל. בספטמבר 1973 נערכו מצעדי הפזמונים השנתיים של הגל הקל ושל גלי צה"ל. הרפרטואר המוכר של כוורת כלל אז רק מספר תקליטי שדרים, אך למרות זאת זכתה הלהקה בתואר "להקת השנה" בשני המצעדים. השיר "המגפיים של ברוך" היה להיט גדול, וזכה בתואר "שיר השנה" בשניהם.

באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים, וחברי הלהקה גויסו למחלקת ההווי והבידור של צה"ל. במהלך המלחמה הופיעה הלהקה פעמים רבות בבסיסים ברחבי ישראל, חלקן במשותף עם להקת הנח"ל. במסגרת ההופעות נוסף לרפרטואר הלהקה הלהיט "יו יה", שיר הבנוי ממקבץ סיפורים קצרים המתבססים על משחקי מילים, מאפיין מרכזי בכתיבתו של סנדרסון. את השיר כתבו סנדרסון ואולארצ'יק והלחינו סנדרסון וקלפטר, והוא נחשב לאחד הלהיטים הגדולים ביותר של הלהקה. השיר הגיע בחודש דצמבר למקום הראשון במצעד הפזמונים של קול ישראל, ובמצעד השנתי של התחנה לשנת תשל"ד דורג במקום השלישי.

בנובמבר יצא אלבומה הראשון של הלהקה, "סיפורי פוגי". שמו נבחר במטרה לקדם את המופע של הלהקה, שנקרא גם הוא כך. האלבום הניב מספר להיטי ענק כמו "המגפיים של ברוך", "פה קבור הכלב", "שיר המכולת", "ביום ובלילה", "שירות עצמי" "ילד מזדקן", "למרות הכול", "נחמד" ו"יו יה". האלבום מכר 70,000 עותקים תוך זמן קצר, כמות חסרת תקדים בישראל עד אז. עד סוף שנות השמונים נאמדו מכירותיו בכ־140,000 עותקים.

ב־27 בדצמבר 1973 זכתה כוורת בפרס כינור דוד בתואר "הצגת הבידור של השנה". סנדרסון זכה בטקס זה בתואר "מלחין השנה".

משתתפים:

דני סנדרסון – שירה, גיטרה חשמלית, מילים ולחנים
גידי גוב – שירה, דקלום וכלי הקשה
אפרים שמיר – שירה וגיטרות
אלון אולארצ'יק – גיטרה בס ושירה
יצחק קלפטר – גיטרה חשמלית ושירה
יוני רכטר – קלידים ושירה
מאיר פניגשטיין – תופים, דקלום ושירה כ"פוגי"
טומי פרידמן ופרנקי גליקסמן – טכנאי הקלטה (אולפני טריטון)
טומי פרידמו – מיקסים
אברהם דשא פשנל – מפיק

הסבה לתקליטור:

מפיקים: דני סנדרסון וחיים שמש.
עוזרת הפקה: הדס שוקי.
המרות: אולפני "רולי", יוני 1989.
מיקס מחודש: יעקב מורנו, טכנאי; עמי איילי, עוזר טכנאי. אולפני "המון", יוני 1989.
עריכה אנלוגית: יהודה זייתון ורזי בן עזר, אולפני "סיגמא", יוני 1989.
עריכה דיגיטלית: בן ברנפלד, ה.מ. אקוסטיקה, יולי 1989.
עדכון גרפי: רפי דייגי (על-פי עטיפה מקורית).
תודות: אברהם דשא פשנל, דורית לנץ, יאיר ניצני.

***

"איבדנו את הזהות המוזיקלית שלנו": חברי כוורת חושפים את הסיבות לפירוק

קובי אוז | מעריב אונליין | 30.5.2018

פה קבור הכלב: מה הפך את כוורת ללהקה הישראלית הכי גדולה אי פעם

נדה מנוחין | וואלה | 31.7.2020

ילדים מזדקנים ושיעורי מולדת, שירים בלי דגל ומגפיים ומכנסיים שקונים קומפלט: עם הומור משוגע וסירוב לפאתוס, צליל מובחן ומורשת מפוארת, הייתה כאן להקה אחת ששפכה חלב על הרצפה כדי שאף אחד לא יבכה. לכן אנחנו כל כך אוהבים אותה…להמשך קריאה >>

***

לצפייה בסרטונים בגודל מלא, לחצו על "לצפייה דרך YouTube" בתחתית כל סרטון:

שנת יציאה: 1974

כוורת היא להקת רוק ישראלית שהוקמה בשנת 1973, והורכבה מדני סנדרסון (שכתב והלחין את רוב שיריה), גידי גוב, יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק, מאיר פניגשטיין, אפרים שמיר ויוני רכטר.

הלהקה, שהתאפיינה בסגנון רוק מלודי עשיר בהומור נונסנס ובשילוב מערכונים, זכתה להצלחה מסחרית גדולה ואף למעמד פולחני. היא פעלה עד 1976 והוציאה שלושה אלבומי אולפן: "סיפורי פוגי", "פוגי בפיתה" ו"צפוף באוזן". לאחר פירוק הלהקה המשיכו חבריה לקריירות עצמאיות והוציאו אלבומי סולו משלהם. סנדרסון וגוב המשיכו לשתף פעולה בלהקות גזוז ודודה.

על האלבום:

בשנת 1974 בחרה רשות השידור בלהקה לייצג את ישראל באירוויזיון 1974 בברייטון עם השיר "נתתי לה חיי", שתחת המעטה של שיר אהבה סטנדרטי כלל רמיזות פוליטיות כנגד שלטונה של גולדה מאיר ובעד הקמת מדינה פלסטינית. העיבוד התזמורתי של השיר נעשה על ידי נעם שריף. באירוויזיון עצמו הופיעה הלהקה בשם "Poogy", שהיה שם קליט יותר. במהלך הביצוע באירוויזיון לא ניגן יוני רכטר עם הלהקה אלא ניצח על התזמורת, עקב תקנה המגבילה את מספר המופיעים על הבמה (לרבות נגנים, רקדנים או זמרי ליווי) לשישה. רכטר, שלא היה לו ניסיון קודם בניצוח, עבר לשם כך קורס מזורז אצל שלום רונלי-ריקליס, אדוארד אולארצ'יק ונעם שריף. הלהקה הופיעה בתחרות עם פלייבק שהוקלט מראש, ולמעשה רק התזמורת הגדולה ניגנה בשידור חי השיר הגיע למקום השביעי בתחרות והלהקה הוציאה לשוק האירופאי תקליטון הכולל שניים משיריהם בגרסאות אנגליות: "She Looked Me in the Eye" ("נתתי לה חיי") ו־"Morris and his Turtle" ("המגפיים של ברוך"). את המילים האנגליות לשני השירים כתב סנדרסון, ללא זיקה למילים העבריות המקוריות. תקליטון זה הופץ גם בישראל.

תחרות שירי האירוויזיון אמנם לא הביאה ללהקה הצלחה בעולם, אך דני סנדרסון זכה בתמלוגים נאים בעקבות העובדה שהשיר "נתתי לה חיי" זכה לגרסה בשפה הצרפתית, "Le Service Militaire" בביצועו של כוכב הזמר הצרפתי ז'ו דסאן. בישראל נחל השיר הצלחה מיידית, ובאפריל 1974 זכה להישג הנדיר של כניסה ישירה למקום הראשון במצעדי הפזמונים השבועיים של גלי צה"ל ושל קול ישראל. השיר הוביל את מצעדי הפזמונים במשך שבועות רבים, וגם נבחר כ"שיר השנה" במצעד השנתי תשל"ד של קול ישראל.

באוגוסט באותה שנה יצא האלבום השני של הלהקה, "פוגי בפיתה". בנוסף ל"נתתי לה חיי", כלל האלבום ברובו שירים מהאופרה "סיפורי פוגי" אשר לא נמצא להם מקום באלבום הראשון. כמו כן כלל האלבום גרסת כיסוי לשירה של להקת הנח"ל "הורה היאחזות", שעיבדו במקור סנדרסון ואולארצ'יק לכבוד כינוס של להקת הנח"ל. השיר בגרסת הלהקה זכה לאהדה רבה בהופעות והפך לחלק בלתי נפרד מתוכניות הלהקה. השיר החותם את האלבום, "הבלדה על ארי ודרצ'י", לא התקבל באהדה בהופעות[3] וביצועו החי נפסק עד להופעות האיחוד בשנת 1984. עם זאת, במצעדי הפזמונים זכה השיר להצלחה רבה יותר ודורג במקום התשיעי במצעד השנתי תשל"ד של קול ישראל.

על אף שהורכב מחומרים ישנים ברובו, התאפיין האלבום בצליל שונה מזה של קודמו. חברי הלהקה החלו מתנסים בכלי נגינה שונים שבלטו בסצנת הרוק המתקדם הבריטית של התקופה, כגון גיטרות 12 מיתרים, מלוטרון, מוג, אורגן האמונד וחלילית. כמו כן, לראשונה לוותה הלהקה במוזיקאים חיצוניים: בשיר "לאמור א'לאבי" ניגן המוזיקאי אברהם סאלמן על קאנון, השירים "נתתי לה חיי" ו"התמנון האיטר" בוצעו בליווי תזמורת, וב"שיר המחירון" שרה מקהלה שהורכבה בעיקר מחברי הלהקה ובנות זוגם, בשם "מקהלת השפלה".

בעקבות האלבום זכתה כוורת בפעם השנייה בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל. פרט ל"נתתי לה חיי" ו"הבלדה על ארי ודרצ'י" צעדו במצעדי הפזמונים גם השירים "שיר המחירון" ו"משה כן משה לא" מהאלבום, וזכו גם הם להצלחה.

משתתפים:

דני סנדרסון – גיטרה, שירה, כתיבה, הלחנה
אלון אולארצ'יק – גיטרה בס, שירה, כתיבה, הלחנה
גידי גוב – שירה, חלילית
אפרים שמיר – גיטרה, שירה
יצחק קלפטר – גיטרה, שירה
יוני רכטר – פסנתר, פנדר רודס, סינתיסייזר מוג, סינתיסייזר אוברהיים, מלוטרון, שירה
מאיר פניגשטיין – תופים, דקלום ושירה כ"פוגי"
טומי פרידמן ופרנקי גליקסמן – טכנאי הקלטה
טומי פרידמן – מיקסים
אברהם דשא פשנל – מפיק

הסבה לתקליטור:

מפיקים: דני סנדרסון וחיים שמש.
עוזרת הפקה: הדס שוקי.
המרות: אולפני "רולי", יוני 1989.
מיקס מחודש: יעקב מורנו, טכנאי; עמי איילי, עוזר טכנאי. אולפני "המון", יוני 1989.
עריכה אנלוגית: יהודה זייתון ורזי בן עזר, אולפני "סיגמא", יוני 1989.
עריכה דיגיטלית: בן ברנפלד, ה.מ. אקוסטיקה, יולי 1989.
עדכון גרפי: רפי דייגי (על-פי עטיפה מקורית).
תודות: אברהם דשא פשנל, דורית לנץ, יאיר ניצני.

***

"איבדנו את הזהות המוזיקלית שלנו": חברי כוורת חושפים את הסיבות לפירוק

קובי אוז | מעריב אונליין | 30.5.2018

פה קבור הכלב: מה הפך את כוורת ללהקה הישראלית הכי גדולה אי פעם

נדה מנוחין | וואלה | 31.7.2020

ילדים מזדקנים ושיעורי מולדת, שירים בלי דגל ומגפיים ומכנסיים שקונים קומפלט: עם הומור משוגע וסירוב לפאתוס, צליל מובחן ומורשת מפוארת, הייתה כאן להקה אחת ששפכה חלב על הרצפה כדי שאף אחד לא יבכה. לכן אנחנו כל כך אוהבים אותה…להמשך קריאה >>

***

לצפייה בסרטונים בגודל מלא, לחצו על "לצפייה דרך YouTube" בתחתית כל סרטון:

שנת יציאה: 1975

כוורת היא להקת רוק ישראלית שהוקמה בשנת 1973, והורכבה מדני סנדרסון (שכתב והלחין את רוב שיריה), גידי גוב, יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק, מאיר פניגשטיין, אפרים שמיר ויוני רכטר.

הלהקה, שהתאפיינה בסגנון רוק מלודי עשיר בהומור נונסנס ובשילוב מערכונים, זכתה להצלחה מסחרית גדולה ואף למעמד פולחני. היא פעלה עד 1976 והוציאה שלושה אלבומי אולפן: "סיפורי פוגי", "פוגי בפיתה" ו"צפוף באוזן". לאחר פירוק הלהקה המשיכו חבריה לקריירות עצמאיות והוציאו אלבומי סולו משלהם. סנדרסון וגוב המשיכו לשתף פעולה בלהקות גזוז ודודה.

על האלבום:

בשנת 1975 החלה הלהקה בעבודה על אלבום שלישי ותוכנית חדשה בשם "צפוף באוזן". שלא כבעבודותיה הקודמות של כוורת, שהתאפיינו בדומיננטיות של סנדרסון, "צפוף באוזן" היה תוצר של עבודת צוות שבה הוזמנו כל היוצרים בלהקה לתרום משיריהם. הם חיפשו מקום להתבודד בו והיו "חברי משק" בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, שם כתבו את שיריהם ועבדו עליהם במשך שישה חודשים. על כל אחד מהשירים נערכה הצבעה, ומספר שירים שהוצעו לא התקבלו, דוגמת "הפסנתר", אותו חיברו אולארצ'יק ורכטר והלחין רכטר, ואשר לחנו שימש מאוחר יותר לשיר "שיר התעוררות", אותו הקליט גוב במסגרת אלבום הסולו הראשון שלו. לחן נוסף שלא התקבל היה לחנו של סנדרסון למה שהפך בהמשך לשיר "כחול ים תיכון" של להקת גזוז. כמו כן, שקלו חברי הלהקה לצרף לאלבום גרסת כיסוי לשיר "רומיה ויואל" של רביעיית איילון ואף הקליטו גרסה כזו, לפני שוויתרו על הרעיון.

למעט שני קטעים שסנדרסון כתב בעצמו, "אינספקטור פיקח" ו"האיש הכי מהיר", נכתבו רוב השירים תוך שיתוף פעולה שלו עם אולארצ'יק. לצד "גוליית", המספר בהומור ילדותי את הסיפור התנ"כי על דוד וגוליית, "טנגו צפרדעים", ו"מדינה קטנה" אשר הולחן יחד עם רכטר, נכללו גם לחניו של אפרים שמיר ל"שיעור מולדת", "העולם שמח" ו"ככה היא באמצע", וכן שני לחנים של יצחק קלפטר, "שיר הטמבל" ו"היא כל כך יפה". העטיפה האחורית של האלבום, אשר צוירה על ידי יוסי אבולעפיה, הציגה קולאז' של דמויות מתוך שירי האלבום, בסגנון האיורים של טרי גיליאם ומונטי פייתון.

באלבום זה ניכרה התפתחות סגנונית משמעותית מהרוק ההומוריסטי של שני האלבומים הראשונים. הבלדה "שיעור מולדת" הציגה צד נוסטלגי ורך של הלהקה, כשהיא מלווה בעיבוד מיתרים של רכטר. למרות סלידתו של סנדרסון מהכללת השיר באלבום בזמנו, הוא הפך ברבות השנים לקלאסיקה ישראלית. ב"העולם שמח", קטע סמבה אנרגטי ולא אופייני ללהקה, התארח המתופף אהרלה קמינסקי. "שיר הטמבל" אמנם כלל מילים הומוריסטיות אופייניות, אך לווה בלחן מינורי בעיבוד מינימליסטי של פסנתר וגיטרה. חריגות אלו מה"אתוס" של כוורת הובילו לחיכוכים בין אישיים בלהקה, אשר גברו כשהלהקה התמודדה לראשונה עם חיצי הביקורת והקהל עם צאת האלבום.

התוכנית "צפוף באוזן" עלתה לראשונה במופע הרצה ב־21 ביולי 1975 בקולנוע שביט שבחיפה, וכעבור יומיים בבכורה רשמית בהיכל התרבות בתל אביב. ההופעה התקבלה בביקורות מעורבות, ובחודש ספטמבר החלו חברי הלהקה בעבודה על שיפוץ התוכנית ושיפורה. גם המופע המחודש לא התקבל באהדה רבה, והוא נמשך עד ינואר 1976.

למרות הביקורת היחסית זכו שירי האלבום להצלחה רבה במצעדי הפזמונים, והביאו לשתי זכיות נוספות של הלהקה בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל, בשנים תשל"ה ותשל"ו. השיר "גוליית" נבחר כ"שיר השנה" בשנת תשל"ה, ובכך השלימה הלהקה שלוש זכיות רצופות בתואר זה, הישג שלא שוחזר מעולם.

משתתפים:

דני סנדרסון – גיטרה חשמלית, שירה, כתיבה והלחנה
אלון אולארצ'יק – גיטרה בס, שירה וכתיבה
גידי גוב – שירה, כלי הקשה
אפרים שמיר – גיטרות, שירה
יצחק קלפטר – גיטרה חשמלית, שירה
יוני רכטר – קלידים, שירה, עיבוד מיתרים
מאיר פניגשטיין – תופים, דקלום ושירה כ"פוגי"
אברהם דשא פשנל – מפיק
טומי פרידמן – טכנאי הקלטה ומיקסים (אולפני טריטון)

הסבה לתקליטור

מפיקים: דני סנדרסון וחיים שמש.
עוזרת הפקה: הדס שוקי.
המרות: אולפני "רולי", יוני 1989.
מיקס מחודש: יעקב מורנו, טכנאי; עמי איילי, עוזר טכנאי. אולפני "המון", יוני 1989.
עריכה אנלוגית: יהודה זייתון ורזי בן עזר, אולפני "סיגמא", יוני 1989.
עריכה דיגיטלית: בן ברנפלד, ה.מ. אקוסטיקה, יולי 1989.
עדכון גרפי: רפי דייגי (על-פי עטיפה מקורית).
תודות: אברהם דשא פשנל, דורית לנץ, יאיר ניצני.

***

"איבדנו את הזהות המוזיקלית שלנו": חברי כוורת חושפים את הסיבות לפירוק

קובי אוז | מעריב אונליין | 30.5.2018

פה קבור הכלב: מה הפך את כוורת ללהקה הישראלית הכי גדולה אי פעם

נדה מנוחין | וואלה | 31.7.2020

ילדים מזדקנים ושיעורי מולדת, שירים בלי דגל ומגפיים ומכנסיים שקונים קומפלט: עם הומור משוגע וסירוב לפאתוס, צליל מובחן ומורשת מפוארת, הייתה כאן להקה אחת ששפכה חלב על הרצפה כדי שאף אחד לא יבכה. לכן אנחנו כל כך אוהבים אותה…להמשך קריאה >>

***

לצפייה בסרטונים בגודל מלא, לחצו על "לצפייה דרך YouTube" בתחתית כל סרטון:

שנת יציאה: 1979

על האלבום:

גזוז הוא אלבום הבכורה של להקת גזוז. עם שני יוצאי להקת כוורת, דני סנדרסון וגידי גוב, האלבום נשמע כהמשך ישיר של הקו המוזיקלי של הלהקה. את כל שירי האלבום כתב, הלחין ועיבד סנדרסון, ורובם הפכו ללהיטים גדולים. האלבום היה להצלחה גדולה, ונמכר ביותר מ-70,000 עותקים. אף על פי שמעולם לא יצא על גבי דיסק, כל שירי האלבום מופיעים באוסף של הלהקה 20 הלהיטים, שיצא בשנת 1990.

הצלחה במצעדים:

באוקטובר 1978 יצא "תשע בכיכר" שבשיאו הגיע למקום ה-3 במצעדים השבועיים ברשת ג' ואחריו למקום ה-12 במצעד הפזמונים התשל"ט (1979) של התחנה, 3 חודשים לאחר מכן יצא "היא לא תדע" שהגיע בשיאו למקום ה-8 במצעדים השבועיים ברשת ג', אחריו יצא "אמא ודני" שהגיע גם הוא בשיאו למקום ה-8 במצעדים השבועיים ברשת ג', הסינגל האחרון שיצא היה "לכבוד הקיץ" שצעד בראש המצעד של רשת ג' במשך שבועיים ואחריו למקום ה-23 במצעד הפזמונים התשל"ט של התחנה. בעקבות הצלחת האלבום, נבחרה גזוז ללהקת השנה של המצעד.

***

יואב קוטנר, 17 במאי 1979, מעריב

תקליטים חדשים: להקת גזוז…להמשך קריאה >>

***

לצפייה בסרטונים בגודל מלא, לחצו על "לצפייה דרך YouTube" בתחתית כל סרטון:

שנת יציאה: 1979

על האלבום:

גלגול שני הוא אלבומה השני של להקת "גזוז" אשר בדומה לאלבום הראשון של הלהקה, אף הוא יצא בשנת 1979.

כמו באלבום הקודם, דני סנדרסון היה מי שכתב והלחין את כל השירים, פרט לקטעים האינסטרומנטליים "מנגו א לה רמפה", "אלופי הדמקה" ו"נוסטלגיה". האלבום נחשב לפחות מצליח מקודמו, והשירים המוכרים ביותר בו הם "רוני", "מילים יפות", "אה או" ו"רק עם אופנוע". האלבום מעולם לא יצא על גבי תקליטור, ורק חלק משיריו צורפו לאוסף "20 הלהיטים" של גזוז. זמן קצר אחרי הוצאתו התפרקה הלהקה. כמו כן, שני שירים מתקליט זה מעולם לא ראו אור על גבי תקליטור והם הנעימה האינסטרומנטלית "מנגו א לה רמפה" והגרסה המקורית של השיר "היא התיישבה ליד פסנתר" (באלבומי האוסף הבאים של הלהקה מופיעה גרסה שהוקלטה מחדש).

מהאלבום יצאו השירים הללו לרדיו: "רוני" שהגיע למקום 3 במצעד השבועי ברשת ג', "אה או" שהגיע לראש המצעד השבועי של רשת ג' למשך 3 שבועות, ומאוחר יותר הגיע למקום ה-19 במצעד השנתי של תש"ם (1980) של התחנה, ו"רק עם אופנוע" שהגיע גם הוא בשיאו למקום ה-3 במצעד השבועי ברשת ג'. הלהקה הגיעה גם למקום השני בתואר "להקת השנה" במצעד השנתי.

***

יואב קוטנר, 13 בדצמבר 1979, מעריב

גזוז, גלגול שני, הד ארצי…להמשך קריאה >>

***

לצפייה בסרטונים בגודל מלא, לחצו על "לצפייה דרך YouTube" בתחתית כל סרטון:

שנת יציאה: 1980

דודה הייתה להקת רוק ישראלית שהוקמה בשנת 1980 על ידי דני סנדרסון וגידי גוב והתפרקה בשנת 1981. הלהקה הוציאה אלבום אחד שנשא את שמה.

הקמת הלהקה:

"דודה" הייתה הלהקה השלישית שבה שיתפו סנדרסון וגוב פעולה, אחרי "כוורת" ו"גזוז". את הרעיון להקים להקת רוק העלו סנדרסון וגוב ב-1979, עוד בתקופת פעילותם ב"גזוז" (לאחר שביצעו באחת ההופעות את השיר "רוני" בעיבוד רוקיסטי יותר וקיבלו ביקורות טובות מהקהל). סנדרסון וגוב היו שותפים כלכלית להפקת הלהקה. הם צירפו אליהם את הגיטריסט יהודה עדר, שהיה מחליפו של סנדרסון בלהקת הנח"ל והתפרסם מאוחר יותר גם כחבר בלהקת "תמוז". עדר חזר אז מלימודי מוזיקה במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון שבארצות הברית, ותכנן לעסוק בהלחנה קלאסית. בעידודו של סנדרסון הוא הצטרף להרכב.[1] את ההרכב השלימו שניים מנגני המופע "קוראים לזה אושר" של יהונתן גפן ואסתר שמיר: הבסיסט אלון נדל והמתופף דובי קיזלשטיין.

הופעות הלהקה ופירוקה:

בסוף 1980 הוציאה הלהקה אלבום אולפן הנושא את שם הלהקה. לקראת סיבוב ההופעות שליווה את האלבום הקליטה הלהקה את השיר "אלף כבאים", שכתבו סנדרסון וגוב במשותף. זהו אחד השירים הבודדים שבהם השתתף גוב בכתיבה. את קטע הגיטרה המפורסם באמצע השיר עיבד יהודה עדר. השיר הפך ללהיטה הגדול ביותר של הלהקה.[2]

בהופעות שרו חברי הלהקה, לצד השירים מאלבומה, מעט שירים של "כוורת" ושל "גזוז", וכן מספר שירים חדשים שלא נכללו באלבום. הופעות אלו לא זכו להצלחה, וקהל הצופים, שהיה רגיל לפופ הקליל יותר של להקותיהם הקודמות של סנדרסון וגוב, לא הצליח להתרגל לרוק שהציעה "דודה". במהלך אחת ההופעות אף ביקש אחד מהצופים מגידי גוב להנמיך את הווליום.[3] במקרה אחר, ביקשו שניים מהצופים את כספם בחזרה, לאחר שהבינו איזה סגנון מוזיקה מנגנת הלהקה.[1] סנדרסון ניסה להגדיל בהופעות את כמות השירים של "כוורת" ו"גזוז" ולהוסיף קטעי הומור בין השירים, אך צעד זה הביא לחילוקי דעות בינו לבין גוב, ששאף להתרכז במוזיקה בלבד.

בשנת 1981, לאחר מספר חודשי הופעות עזב גוב את הלהקה, כדי להצטרף למחזה "התשה". עזיבתו הביאה לפירוק הלהקה, שלא המשיכה להופיע בלעדיו. הלהקה הקליטה שירים לאלבום שני, אך אלו נגנזו. אחד מהם, "בשדה ירוק", הוקלט כעבור עשר שנים על ידי גוב עצמו לאלבומו "אין עוד יום".

האלבום:

הקלטת האלבום נמשכה כחצי שנה, ונעשתה באולפני "טריטון". באוגוסט 1980 יצא תקליט שדרים ראשון של הלהקה, "נשר", שכתב והלחין סנדרסון. השיר היה בן כמעט שבע דקות, ובסגנון כבד יותר משיריו של סנדרסון עד אז. על התקליט המקורי נכתב ששם הלהקה הוא "קשר חם", אך לאחר שכבר הודפס הודבקה עליו מדבקה ועליו שמה החדש של הלהקה, "דודה", שנבחר על ידי סנדרסון.

ב-20 בדצמבר 1980 יצא האלבום. סנדרסון כתב והלחין את כל שיריו, והעיבודים היו פרי עבודה משותפת של חברי הלהקה. בין שיריו המצליחים של האלבום היו: "גרעינים", "שקט שקט" ו"אלף כבאים"(שצורף למהדורות מאוחרות יותר של האלבום). נכללו בו גם שלושה קטעים אינסטרומנטליים: "אושקה", "קופלה" ו"נערות בבל". ב"נערות בבל" ניגן כל אחד מחברי הלהקה בכלי נגינה שונה מהמקובל, לרבות גוב, שניגן בגיטרה בס.

האלבום נמכר בכ-15,000 עותקים, מספר עותקים נמוך מאוד לעומת הצלחת להקותיהם הקודמות של סנדרסון וגוב (לאור העובדה ששני אלבומי הבכורה של הלהקות הקודמות, מכרו יותר מ-70,000 עותקים כל אחד).

הוצאות מחודשות של אלבום הלהקה:

ב-1991 יצא האלבום על גבי תקליטור. למהדורה זו צורף השיר "אלף כבאים", וכן שתי רצועות בונוס קצרות: "שקט שקט: הגרסה הפחות משודרת" ו"טכנאי הקול משתלטים על העולם". עם זאת, השיר הקצר "אושקה" הושמט ממהדורה זו.

בשנת 2011 יצאה מהדורה נוספת של האלבום, שכללה את "אושקה" ואת "אלף כבאים", אך לא את שני הקטעים שצורפו למהדורה הקודמת. למהדורה זו צורף תקליטור המתעד את הופעתה של הלהקה בבית החייל בתל אביב באפריל 1981, שהוקלטה על ידי גלי צה"ל. בהופעה זו שרו חברי הלהקה, לצד השירים מהאלבום, שני שירים של "כוורת" ("האיש הכי מהיר" ו"שיר מלחים"), גרסה לשיר "Why Do Fools Fall in Love" של פרנקי ליימון וכן מספר שירים שנחשפו לראשונה רק עם הוצאת מהדורה זו, כ"קניתי לה", "המעיל" והקטע האינסטרומנטלי "בעקבות הציפור הכחולה". עטיפת האלבום של המהדורה המחודשת הוחלפה בעטיפה עם תמונה דומה, אך על רקע שונה, ועם סגנון כתב שונה של שם הלהקה.

השפעה:

"דודה" פעלה בתקופה שבה לא פעלו להקות רוק רבות בישראל, ארבע שנים לאחר התפרקותן של הלהקות המצליחות "כוורת" ו"תמוז". הלהקה הייתה אחת הראשונות שניגנו רוק בסגנון כבד יותר, וסללה את הדרך לסגנון שהפך למקובל יותר במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20. אחריה זכו להצלחה גדולה יותר להקות רוק כ"תיסלם", "הקליק" ו"בנזין". גם אמנים ותיקים יותר פנו לאחר מכן לרוק הכבד יותר, כמו שלום חנוך באלבומו "חתונה לבנה" ואפרים שמיר בלהקתו "חמסין".

גרסאות כיסוי לשירי הלהקה:

אחדים משירי הלהקה הוקלטו בביצועים מחודשים על ידי אמנים שונים, לפעמים על ידי חברי הלהקה עצמם. גידי גוב ביצע את השיר "לידיה הלוהטת" באלבום ההופעה שלו "דרך ארץ – ההופעה" שיצא ב-1988. גוב הקליט ב-1991 גם גרסה מחודשת ל"ערב אבוד", במסגרת המופע שליווה את אלבומו "אין עוד יום". גרסה זו נכללה באלבומו "שירים שהתפזרו", והפכה לאחת המוכרות ביותר של השיר. השיר בוצע על ידי אמנים נוספים רבים.

השיר "גרעינים" הוקלט בשנת 2007 בביצוע מחודש של ההרכב הקומי שלישיית מה קשור כחלק מרכזי מקידום תוכנית הטלוויזיה בהנחייתם, שעלתה באותה שנה בערוץ הוט 3. סנדרסון ביצע את השיר יחד עם השלישייה כאשר התארח בתוכנית.

חברי הלהקה:

דני סנדרסון – מילים ולחנים, שירה, גיטרה וקלידים
גידי גוב – שירה, בס ב"נערות בבל"
יהודה עדר – גיטרה וקולות
אלון נדל – בס וקולות
דובי קיזלשטיין – תופים וכלי הקשה

***

עינב שיף‏, אצל הדודה והדוד: להקת דודה – עוד סיבה להעריץ את דני סנדרסון, באתר וואלה!‏, 25 באפריל 2011

לצפייה בסרטונים בגודל מלא, לחצו על "לצפייה דרך YouTube" בתחתית כל סרטון:

שנת יציאה: 1982

לצפייה ב-insert >>

על האלבום:

בשנות ה-70 הנהיג סנדרסון שלוש להקות בולטות: כוורת, גזוז ודודה. כוורת התאפיינה לרוב בפופ ורוק המשולבים בהומור רב, וגזוז בהשפעות של רוק אנד רול אמריקאי וכלי נשיפה. דודה, להקתו האחרונה של סנדרסון, התאפיינה ברוק כבד יחסית, ובשירים ארוכים ומסובכים. להקה זו התפרקה לאחר הוצאת אלבומה היחיד, בשנת 1981.

בעידוד חברו, המוזיקאי זהר לוי, החליט סנדרסון לפצוח בקריירת סולו. את שירי התקליט כתב בתקופה בת חודשיים, במהלכה הסתגר במלון בהרצליה. אלבום זה מתאפיין בסגנון רוק רך, על מנת להתאים את השירים לקולו של סנדרסון, המחוספס פחות מזה של שותפו בלהקות הקודמות גידי גוב. בנוסף, השירים באלבום קצרים (בין 2 ל-3 דקות), בעלי מבנה פשוט יחסית, והומור רב (בהתאם לסגנון הכתיבה המקורי של סנדרסון).

את השיר "גלשן", שהפך ללהיט, כתב סנדרסון במחווה ללהקת הביץ' בויז שאהב, וכן בהשראת גולשים שעליהם השקיף מחלון חדרו במלון. האלבום הניב מספר להיטים נוספים, ביניהם "פיקששתי" ו"סיבה לחיות" (הידוע גם בשם "סוניה").

השיר "היפנוזה" המופיע באלבום מתבסס על לחן ישן של סנדרסון, לשירה של להקת כוורת "Lesson In Love". השיר המקורי נכתב כחלק מניסיונה של הלהקה להצליח בארצות הברית, ונכלל באנתולוגיית הלהקה – כוורת בקופסה.

משתתפים:

דני סנדרסון – מילים, לחנים, שירה, גיטרות, עיבודים
אלון נדל – גיטרה בס
אלון הלל – תופים
משה לוי – קלידים
איתמר גפני – טכנאי הקלטה ומיקס
עמירם הר אבן – מפיק בפועל

***
דני סנדרסון: עדיף מאוחר מאף פעם

בן שלו, הארץ, 6.1.2009

המארז החדש של סנדרסון שווה את מחירו ולו רק בשביל "גודל טבעי".
העובדה שהאלבום הנהדר הזה נפקד במשך 20 שנה מחנויות הדיסקים גובלת בפשע.
להמשך קריאה >>

***

לצפייה בסרטונים בגודל מלא, לחצו על "לצפייה דרך YouTube" בתחתית כל סרטון:

שנת יציאה: 1984

לצפייה ב-insert >>

על האלבום:

אלבום זה יצא באותה השנה שבה נערך איחודה הראשון של להקת כוורת. העבודה עליו נעשתה עם צוות הנגנים שליווה את סנדרסון באותה התקופה.

מבחינה סגנונית, אלבום זה די דומה לקודמו גודל טבעי, אלא שבמקרה זה – ההפקה עשירה יותר, נערמו ערוצים רבים של כלי הקשה, גיטרות ועיבודים קוליים רב שכבתיים.

זמן קצר לאחר יציאת האלבום הוציא סנדרסון על גבי תקליט שדרים את השיר "מה הדאווין שלך?". השיר לא נכלל מלכתחילה באלבום, אך בעקבות הצלחתו יצאו שתי גרסאות מחודשת של האלבום:
תחילה עם "מה הדאווין שלך?" כתקליט שדרים נפרד, ולאחר מכן עם השיר כחלק מהתקליט עצמו.

בין שירי האלבום שזכו להצלחה ניתן למנות את "שיר רועים", "שלט רחוק", "רותיל'ה" ו"חושב עליך". סנדרסון הצהיר במספר הזדמנויות כי מבין כל אלבומיו, זהו האהוב עליו ביותר.

משתתפים:

דני סנדרסון – מילים, לחנים, שירה, גיטרות, עיבודים
משה לוי – קלידים, עיבוד כלי נשיפה (עם סנדרסון)
ארז נץ – גיטרות
אילן וייל – גיטרה בס, טרומבון
דובי קיזלשטיין – תופים וכלי הקשה
איתמר גפני – טכנאי הקלטה ומיקס
מרק רוטוול – עוזר טכנאי
בן לם – צילומים
יקי מולכו, דוד גרוסמן – עיצוב גרפי
מיכל ברנט – ניהול הפקה

***
חף מפשע: דני סנדרסון נזכר באלבום עם הדאווין

103FM | מעריב | 3.11.2016

דני סנדרסון התארח בתוכנית "אלבומי המופת" של 103FM, חזר אל האלבום "חף מפשע" עם הלהיט "מה הדאווין שלך?" וחשף:
"למדתי בבית ספר דתי וכתבתי על מסך הטלוויזיה כעל קודש הקודשים"…להמשך קריאה >>

***

לצפייה בסרטונים בגודל מלא, לחצו על "לצפייה דרך YouTube" בתחתית כל סרטון:

שנת יציאה: 1984

על האלבום:

כוורת – הופעה חיה, קיץ 1984 הוא אלבום כפול של להקת כוורת שיצא לאחר שבקיץ 1984 הלהקה התאחדה לסיבוב הופעות. ההופעה המוקלטת בתקליט היא הופעה שהתקיימה בהיכל התרבות בתל אביב. ההופעה הייתה בסדר גודל שלא נראה עד אז.

סיבוב ההופעות זכה להצלחה רבה, להופעות הגיעו מעריצים שהיו ילדים קטנים בשנים שלפני הפירוק. מלבד השירים הישנים של הלהקה, בוצעו גם שירים מקריירות הסולו של חברי הלהקה, לרבות מחרוזת הומוריסטית בשם "כוורת און 45", מעין פארודיה על אוסף הדיסקו "Stars On 45" שהיה פופולרי באותה תקופה. בנוסף, כתב אלון אולארצ'יק לכבוד האיחוד את השיר "מאיר ואלון" שמדבר על חייו עם מאיר פניגשטיין בארצות הברית.

האלבום יצא באופן רשמי על גבי תקליטים וקלטות בלבד. עם העברת הקטלוג של כוורת לדיסקים ב-1989, אלבום זה לא הודפס מחדש עקב מחלוקת על זכויות ההקלטה, אותן חלקו הד ארצי ו-NMC (אשר נקראה בזמנו CBS). ב-1998, כחלק מקידום מופע האיחוד של אותה שנה, חלק מלהיטי האלבום הופצו לראשונה על דיסק שלא יועד למכירה, אותו ניתן היה להשיג כחלק ממבצע של חברת תנובה. הדיסק כלל עטיפה חדשה, שנשאה תמונה עדכנית של חברי הלהקה.

לזמן קצר הופצה ההופעה שנערכה בתיאטרון קיסריה על גבי קלטת וידאו בצבע. הופעת החינם שנערכה בפארק הירקון באותה שנה שודרה בגלי צה"ל. לכבוד הופעת הפרידה הוסיפה הלהקה שירים רבים אשר לא בוצעו בשאר ההופעות בסיבוב, חלקם גם לא בוצעו מאז.

לצפייה בסרטונים בגודל מלא, לחצו על "לצפייה דרך YouTube" בתחתית כל סרטון:

שנת יציאה: 1987

לצפייה ב-insert >>

על האלבום:

חכם על קטנים הוא אלבומו השלישי של דני סנדרסון, שיצא ביוני 1987.

אלבום זה התאפיין במוזיקה אלקטרונית שתוכנתה על ידי סנדרסון בשיתוף יואב גרא וראובן מנצ'רוב.

האלבום מתאפיין במפנה סגנוני של סנדרסון, ברוח התקופה, למוזיקה אלקטרונית. לקראת הכנת האלבום בנה סנדרסון אולפן חצי-מקצועי, המשלב בין מחשב ומכונת הקלטה של 16 ערוצים. הוא התנסה בעבודה עם סמפלרים, סינטיסייזרים, מכונות תופים ותוכנות מחשב. בעזרתו של הטכנאי יואב גרא, סנדרסון ניגן ותכנת את כל התפקידים.

אחד הלהיטים שיצאו מאלבום זה הוא "אצל הדודה והדוד", ששילב אלמנטים מהמוזיקה האלקטרונית. לשיר זה הופק קליפ בבימויו של מוטי קירשנבאום ובהשתתפות ירון לונדון וצחי בוקששתר. הקליפ זכה בתואר "קליפ השנה". ב-2017 הקליטו אגם בוחבוט ונועה קירל גרסת כיסוי של השיר (שהייתה למעשה פרסום לבזק) שזכתה גם היא להצלחה.

האלבום זכה להצלחה רבה ומכר למעלה מ-30,000 עותקים. יצאו מתוכו הלהיטים "אצל הדודה והדוד" (שזכה במקום ה-6 במצעד השנתי של רשת ג' בשנת תשמ"ז) ו"חתונה" (שזכה במקום ה-34 באותו מצעד). בעקבותיו עלה המופע המצליח "חכם על קטנים", שרץ במשך שנתיים ברחבי הארץ.

למרות הצלחתו של האלבום, באלבומו הבא בחר סנדרסון לחזור לשיטת ההקלטה המסורתית.

בשנת 2008 יצא האלבום בהוצאה מחודשת לראשונה על גבי קומפקט דיסק בהוצאת הד ארצי, יחד עם אלבומיו הקודמים של סנדרסון: "גודל טבעי" ו"חף מפשע".

לצפייה בסרטונים בגודל מלא, לחצו על "לצפייה דרך YouTube" בתחתית כל סרטון: